הראל בע"מ - חברה לבטוח נ' פרי ירוחם השכרת רכב בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברה לביטוח בע"מ למבוטחה כפיצוי על נזקים שנגמרו לרכבו באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב לטענת התובעת גם רכב נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2.

על פי כתב התביעה נטען כי בתאריך התאונה 24/9/08 , עת עמד רכב מבוטח התובעת לפני כניסה לצומת למצוות האור האדום ברמזור, רכבו של הנתבע 1 שנסע מאחוריו פגע בו בחלקו האחורי .

הנתבע מספר 1 הגיש כתב הגנה בו טען כי אכן היה מגע בין חזית רכבו לבין החלק האחורי ברכב מבוטח התובעת , . הנתבעת 2 גם היא הגישה כתב הגנה בו נטען כי סכום הנזק הנטען בכתב התביעה הוא פחות מסכום ההשתתפות העצמית הנקוב בחוזה השכירות, ועל כן, ותוך החלת סעיף 24 לפוליסה התקנית , אין חובה על הנתבעת 2 לפצות את התובעת או מבוטחה , וכי כל הנטל הוא על הנתבע 1.

התקיים דיון בטענות הצדדים ביום 3/3/10 , בו העידו שני הנהגים המעורבים באירוע בלבד .

עד התביעה חזר על הגרסה כי רכבו נפגע מאחור, וכי כל הנזקים המפורטים בחוות הדעת של השמאי, ונראים בתמונות הנזק שהוגשו כראיה , מקורם בתאונה זו .

הנתבע 1 לעומת זאת העיד בתחילת עדותו כי לא נגע כלל ברכבו של עד התביעה , אך בהמשך חזר והודה כי אכן היה מגע בין שני כלי הרכב , בחלק השמאלי של הפגוש האחורי , אך מיקד את טענותיו כי הנזק בחוות הדעת ובתמונות אין מקורו בתאונה זו .

שמעתי בקשב רב את עדויות הנהגים, עיינתי בחומר הראיות כולל תמונות הנזק והודעות הנהגים, והגעתי לכלל מסקנה , כי הצדק עם שני הנהגים .

מצד אחד , אכן מודה הנתבע 1 כי היה מגע בין חזית רכבו לפינה השמאלית של הפגוש האחורי. מעיון בתמונת הנזק ניתן לראות בבירור, כי בחיבור אשר בין פינת הפגוש האחורי והכנף האחורית השמאלית, נוצר רווח כתוצאה מכך שהופעל לחץ על הפגוש האחורי מחזית רכב הנתבע 1 , כמו כן ניתן לראות גם מעיכות בפח האחורי המוסתר ע"י הפגוש האחורי, ומעטפת הפלסטיק שלו . כך שאכן היתה פגיעה בחלק האחורי שמאלי ברכב מבוטח התובעת מהמגע עם חזית רכב הנתבע 1 .

מאידך הצדק עם הנתבע 1 , כי עיון מרוכז בתמונה של כיסוי הפלסטיק של הפגוש האחורי ברכב עד התביעה מראה על פגוש שעבר פגיעות מרובות, בוצעו בו עבודות פחחות, שפכטל וצבע לא מעטות. כמו כן נראים כתמים שחורים כתוצאה מקילוף הצבע בפינה הימנית של הפגוש האחורי, שאין בינה לבין הפגיעה כל קשר, וכשנשאל עד התביעה על מקור קילופי צבע אלה הוא גמגם, וענה " אני לא חושב " תשובה לא נחרצת ואינה משכנעת.

כמו כן נשאל עד התביעה אם לא היה כל נזק בפגוש האחורי לפני התאונה ,וענה " אני לא חושב "

בהמשך נשאל " נשאלת אם הפגוש האחורי היה תקין " וענה תשובה לא רלוונטית" המכה היתה די חזקה .

ועוד נשאל " האם השפשופים בפסים הזוהרים היו לפני התאונה וענה " לפי דעתי הם היו בסדר גמור" העד אומר ש"לפי דעתו " ולא עונה בתשובה ישירה.

אין לאמץ את גרסת עד התביעה שהוא עצמו אינו בטוח בנכונותה לגבי הטענה שלא היו ברכב כל נזקים קודמים לפני התאונה , הן בגלל רמת האימון הנמוכה שניתן ליחס לעדותו, והן מתוך עיון והתרשמות מהתמונות ע"י בית המשפט .

אני קובע בוודאות כי לא כל הנזקים המתועדים בחוות הדעת של השמאי נגרמו בתאונה זו אלא אך חלק קטן מהם.

לא ניתן להפריד בין הנזקים שנגרמו בתאונה לבין אלה שמקורם אינו בתאונה , ומשכך, ומאחר ועד התביעה עשה רושם שלילי על בית המשפט , וניסה לייחס לתאונה נזקים שלא נגמרו בה, נמצא כי התובעת לא הוכיחה מה הוא הנזק האמיתי שנגרם בתאונה , ושהיא ו/או מבוטחה זכאים לפיצוי עליו .

משכך דין התביעה להידחות.

אני דוחה את התביעה .

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז אדר תש"ע, 03 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.